דיכאון
תחילה בשנות ה- 60. יוסף וולפי, מייסד הגישה ההתנהגותית הוכיח שהטיפול ההתנהגותי יעיל בהכחדת הפרעות חרדה דיכאון כגון פוביות, בעת, פאניקה ואגורפוביה דיכאון וכו בהמשך, אבי הגישה הקוגניטיבית ד"ר אהרון בק, מצא שיטה יעילה ל טיפול בדיכאון ואלברט אליס, יסד את הגישה הקוגניטיבית והרגשית לטיפול (בין היתר) באבל ובעיות זוגיות, דיכאון שניהם כקלינאים היו תוצר של הזרם האנטי-פסיכיאטרי. הם סברו כי יש למקד את הטיפול בבעיה כגון דיכאון חרדה וכו המוצגת על ידי הפציינט, וזאת בניגוד להשקפה שונה שרווחה באותה תקופה על ידי הזרמים הדינאמיים, שהבעיה המוצגת ע"י הפציינט אינה חשובה כמו הקונפליקטים הפנים נפשיים הלא מודעים והמודעים חלקית.
הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית התפתחה במהלך שנות ה-60, היא נבדקה בהקשר לטיפולים נפשיים כמו דיכאון וחרדה ועוד והוכחה היעילות המקווה. מאז כל טכניקות או גישות שהראו יעילות טיפול בחרדה, דיכאון, הצטרפו אל הגישה הקוגניטיבית התנהגותית. הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית מציעה דרכי התערבות הכתובים בפרוטוקולים המבוססים על ממצאי מחקרים ועל תיאוריות פסיכולוגיות עדכניות. מטרות הטיפול הן אפשרות לפתח: שינוי התנהגות (שינוי הרגלים בלתי רצויים למטופל), הפחתה עד הכחדה של רגשות שליליים (חרדה, דיכאון, אימה, כעס, עצב), ויתור על דרכי חשיבה בלתי יעילות, שיפור תקשורת ויחסים בינאישיים (מיומנויות חברתיות, אסרטיביות), וטיפול בבעיות גופניות כגון יתר לחץ דם, כאבים וכו. האוריינטציה הבסיסית של הגישה הנה כלפי הקשיים בהווה והשינויים הרצויים בעתיד. במהלך הטיפול נעשה ניסיון מכוון ועקבי להקנות כלים ומיומנויות לפתרון בעיות באופן עצמי ועצמאי. הטיפולים ההתנהגותיים קוגניטיביים ישימים לקבוצות גיל שונות (ילדים, נוער, מבוגרים וקשישים) וכן בפורמטים שונים: פרטני, זוגי, משפחתי וקבוצתי, טיפול בחרדה דיכאו וכו. טכניקות הטיפול כוללים שיטות מילוליות ולא מילוליות. קיים דגש על הפעלת המטופל גם מעבר לשעת הטיפול באמצעות מטלות לביצוע בין הפגישות. מטרות הטיפול מוגדרות יחד עם המטופל, באופן ברור ומדויק באמצעות קריטריונים אובייקטיביים.
שימוש בקריטריונים מאפשר לעקוב אחר התקדמות התהליך בכל שלב ושלב. העבודה הטיפולית מושתתת על תהליך הבנת המשמעות של חיי הקליינט והפירושים שהוא נותן לבעיותיו וכן על תהליך מובנה מכוון להשגת מטרותיו. התהליך אינו מתמקד רק בדיבור אלא גם בתרגול ובהתנסות. התהליך ממוקד בקליינט כאדם ולא בבעיה ממנה הוא סובל. במהלך התהליך המטפל פעיל, מעודד ומאיץ לקראת השגת השינוי בדגש של העצמה ופיתוח כלים לשליטה עצמית. הייחודיות של הטיפול הקוגניטיבי-ההתנהגותי בחרדה, דיכאון בכך שהוא מכוון לשינוי בהתנהגותו ורגשותיו של הסובל, בבעיות כמו דיכאון וחרדה ולא בתפיסת עולמו אמונותיו או דתו של המטופל. ארגון הבריאות העולמי כמו גם משרדי בריאות הנפש בעולם ממליצים על הטיפול הקוגניטיבי-ההתנהגותי כטיפול מועדף לרוב הבעיות הנפשיות כגון דיכאון וחרדה. ואכן במקומות רבים בעולם כמו גם בישראל נפתחות מסגרות הכשרה פנים וחוץ ארגונים להכשרת אנשי מקצוע בטיפול התנהגותי קוגניטיבי טיפול בדיכאון וחרדה.
לקראת שנת הלימודים הקרובה אנו פותחים שני מסלולים, בשיתוף ובחסות הקריה האקדמית אונו: 1. סי בי עו"ס™ (CB SW™) תוכנית ייחודית לעובדים סוציאלים המעוניינים ללמוד טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחרדה, דיכאון . עם אפשרות להסמכה לפי הדרישות של אגודות מקצועיות בישראל. 2. פראתרפיסטים™, לימודי תעודה לקהל הרחב, בחסות הקריה האקדמאית אונו
אתר עם מידע איכותי ברפואה אלטרנטיבית מומלץ בחום. |
|
