טיפול התנהגותי

ראשית התהוותו של הטיפול ההתנהגותי החלה כאשר פיזיקאי רוסי (חתן פרס נובל) בשם פאלוב זיהה את הקשר בין גירוי לרפלקס/תגובה אצל בע"ח (הניסוי המוכר והידוע של הכלב המזיל ריר לא רק כאשר מניחים לפניו צלחת עם אוכל אלא כבר בעודו שומע את צעדיו של מי שמאכיל אותו) . וכך התפתחה ההבנה כי אנשים מגיבים לטריגר. על סמך הבנה זו במהלך המאה ה- 20 התפתח ענף שלם של פסיכולוגיית "עיצוב ההתנהגות" שלה עד היום יישומים נרחבים, בעיקר בתחום החינוך.

• ראשית יש להבין הנחת יסוד לפיה בטרם ניגשים ליצירת שינוי בהתנהגות הלא יעילה, יש ללמוד ולהכיר את הבעיה לעומק כך שתתקיים התאמה מקסימאלית בין הבעיה לבין הפתרון, שהוא בניית תוכנית פעולה טיפולית הנקראת "תוכנית ההתערבות".
• ולכן, הטיפול מתחיל בתצפית של המטפל והמטופל: מדידות על התנהגות הבלתי יעילה/ לא רצויה. מטרת התצפית לאגור נתונים, לזהות דפוסי התנהגות: טריגרים, עיתוי תגובה, נסיבות בהם מתרחשת ההתנהגות, מידת השליטה בהתנהגות, האם מתרחשת באופן אוטומטי, משך, תדירות ועוד.
• בתום שלב התצפית וההערכה מוגדרת ע"י המטפל התנהגות חלופית הרצויה, כאשר הטיפול נבנה כך שמחד תופסק ההתנהגות הבלתי יעילה, ומאידך יירכשו ויתורגלו ע"י המטופל מיומנויות להתנהגות יעילה ורצויה.
• המטפל עושה שימוש בטכניקות שונות , המרכזיות שבהן: הפסקת הימנעות, חשיפה הדרגתית, הצפה, חיזוקים: חיובי שלילי ענישה, הרפיה, דחיית תגובה, קיצוץ שיבוש התנהגות ועוד.

• התנהגות יעילה תביא לתוצאות רצויות בהתנהלות המטופל בחיים, תלווה ברגש נעים ומחשבות חיוביות.
• הטיפול ההתנהגותי ממוקד בהתנהגות, וכתוצאה מכך הוא קצר מועד כלומר מביא לתוצאות מהירות (במצבי חרדה של פוביות פרוטוקולים טיפוליים 4-6 מפגשים).
• יתרון משמעותי של הטיפול בא לידי ביטוי בכך שבעצם המטופל מקבל (או יותר נכון לוקח) לידיו את השליטה לידיו, בין אם מדובר בחרדות ו/או דפוסי התנהגות חדשים ויעילים.
• המטופל רוכש כלים לחיים – בכל הקשור להתמודדות היומיומית שלו כך שבמדיה והבעיה תחזור הוא יידע כיצד להתמודד איתה ולרוב אף לטפל בה בכוחות עצמו