הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ה Cognitive behavioral therapy (ה-CBT) הינו פרי שילוב של שתי גישות:

1. הגישה ההתנהגותית משנה רגשות ודרך חשיבה ע"י שינוי בהתנהגויות. היא בודקת התנהגות מצויה, קובעת התנהגות רצויה וממליצה על הדרכים להגיע מהמצוי לרצוי.
2. הגישה הקוגניטיבית –מניחה שהתגובה שלנו אל העולם נובעת מהמשמעות הניתנת למציאות באותו הרגע. פרוש יעיל מאפשר החלפה של הכרה (קוגניציות) ובעקבות כך רגשות שליליים מתחלפים בחיוביים.

מכאן, שהטיפול בגישה זו הינו המוכח, המועדף והמומלץ ע"י ארגון הבריאות העולמי וארגוני הבריאות ברוב מדינות העולם (כולל האמריקאי והבריטי) לרוב הבעיות הפסיכולוגיות המוכרות כיום.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נעשה "בגישה מובנית פעילה ישירה ומוגבלת – זמן.  הוא מבוסס על רציונאל תיאורטי שמדגיש שהתנהגותו של הפרט ומצב רוחו נקבעים במידה רבה ע"י הדרך שבה הוא תופש את העולם" (Beck et al. 1979, p.3). הטיפול הינו:

• מבוסס על מודל קוהרנטי , ולא על תערובת של טכניקות חסרות רציונאל מאחד.
• מבוסס על שתוף פעולה טיפולי יציב, בו המטופל מוגדר בברור כשותף שווה באשר לפתרון הבעיות.
• קצר ומוגבל – זמן, כזה המעודד את המטופלים לפתח מיומנויות עזרה עצמית עצמאית.
• מובנה וישיר.
• בעל אוריינטציה לפתרון בעיות, וממוקד בגורמים שמחזקים את הקשיים, ולא במה שגרם להם או במקורם.
• נשען על תהליך של שאלת שאלות ו"גילוי מודרך" (Young and Beck, 1982) ולא על נתינת הרצאות, שכנוע או ויכוח.
• מבוסס על שיטות אינדוקטיביות (מוליכות) כך שהמטופל לומד לראות במחשבות ובאמונות היפותזות שניתן להעמיד במבחן את תקפותן.
• חינוכי, ומספק טכניקות התנהגותיות – קוגניטיביות, כמיומנויות שהמטופל יתאמן ברכישתן ויוכל להפעילן בסביבתו דרך משימות בית – עבודה.

 חזרה לעמוד הבית

• יעילות מוכחת של הטיפול– בשונה מטיפולים פסיכולוגים אחרים, בגישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוכחה האפקטיביות מזה עשרות שנים, וזו הסיבה העיקרית שארגוני הבריאות העולמיים ממליצים על הגישה באופן גורף.

• הגעה לתוצאות המהירות ביותר ביחס לגישות טיפול אחרות –מאחר והטיפול ממוקד בבעיה/תוכן/רגש/תחושה גופנית שממנה סובל האדם.

• פיתוח הטמעה ויישום של כלים אישיים להתמודדות עצמית – הטיפול באמצעות הגישה מוביל את המטופל בדרך של למידה, הטמעה ויישום של אסטרטגיות, דרכים וכלים להתמודדות עצמית עם מצבי חיים יום יומיים שבעבר הובילו לבעיות או כישלונות. בנוסף, אותם הכלים אפקטיביים ובעלי משמעות למצבים קשים חדשים שהמטופל עלול לחוות במהלך החיים.

במשך יותר מ 20 שנות התמחות, לימוד ועשייה בתחום הטיפול התנהגותי-קוגנטיבי פותחה במכון פסגות שיטה ייחודית הנשענת על מאפייני גישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. שיטה זו נקראת באנגלית RationalWay™ ובמסגרתה אנו שמים דגש על:

• התאמת המסגרת הטיפולית לצרכים המיוחדים (ולא להפך). אתה, והמייחד אותך נמצאים במרכז {אנחנו הדזיינר והבוטיק ולא קו ייצור)
• תהליך אבחון והערכה.
• התאמת המטפל או צוות המטפלים המומחים לעניין.
• קיום דיאלוג מטפל-מטופל לגבי מטרות, היקף, משך, קצב ואינטנסיביות הטיפול
• שמירה על "ערוץ פתוח" עם המטופל - קשר רציף עם המטופל בין הפגישות הטיפוליות
• התלונה נמדדת לפרקים לצורך וידוא מידת השיפור.
• הדרכת המשפחה של המטופל, וקיום עבודת צוות עם הגורמים הרפואיים המעורבים.
• התאמת הסביבה לפי לצורכי הפרט, הזוג או המשפחה.
• חוויה טיפולית מעצימה – גישה מקצועית ללא פשרות.
• הקפדה על מתן יחס אנושי ומחויבות אישית

צוות המומחים שלנו מעניק שירותי ייעוץ והכוונה במתכונת פרטנית, זוגית או משפחתי, ומתמחה בטיפול בכל סוגי החרדה, בינהם חרדה ודיכאון, חרדה ופוביה (כולל חרדה חברתית), חרדה וטראומה, חרדה והפרעה כפייתית OCD, חרדה ופאניקה.

• המתבצעת ע"י צוות פסגות - צוות מומחים רב מקצועי הרגיש לצרכי המטופל.
• הנשענת על תפישת העולם של ה CBT וטכניקות מתקדמות בטיפול ההתנהגותי-קוגנטיבי.
• העושה שימוש בשנים של ניסיון קליני, טכניקות מקצועיות, מומחיות ומיומנות מוכחת.

מודל הטיפול הקוגנטיבי של בק (1976,1967, Beck) פותח במקור כמודל רגשי לטיפול בדיכאון.

המודל היווה פריצת דרך בפסיכותרפיה בהיותו מודל טיפולי, קצר מועד וחשוב מכל- יעיל.

המודל מניח, כי חוויות ונסיון חיים מובילים אנשים לפתח הנחות ותבניות חשיבה לגבי עצמם והעולם. אלו משמשות לארגון התפישה, לשליטה ולהערכת התנהגות, כלומר בחיי היומיום יש להם תפקיד מרכזי לקידום התנהלות יעילה.

לעיתים, יש הנחות אחרות המפריעות ומחבלות בהתנהלות יעילה. הן נקראות הנחות ואמונות "בלתי – תפקודיות" . לדוגמא בסוגיה של "אושר",עשוי אדם לאמץ הנחת חשיבה מקדימה כי "אם מישהו חושב עלי דברים בלתי אוהדים ,אזי אינני יכול להיות מאושר", או בסוגיית "ערך עצמי " עשוי אדם לפתח הנחת חשיבה כי "בכדי שאהיה שווה,אזי עלי להיות טוב בכל מה שאני לוקח על עצמי".

ההנחות הבלתי תפקודיות לבדן, אינן אחראיות להתפתחות הפרעה קלינית, אולם שילוב של התעוררות בעיות מחיי היומיום עם אותה מערכת האמונות "הבלתי תפקודיות" של האדם עצמו, יכול לייצר מצוקה וסטרס משמעותי. 

בעקבות ,ההנחות "האי - תפקודיות", נוצרים גלי "מחשבות אוטומטיות שליליות":

• "אוטומטיות" בכך שהן קופצות לראשם של אנשים, ואינן תוצר של תהליך מחשבתי מכוון.
• "שליליות" בכך שהן מלוות ברגשות בלתי נעימים.

• רגשיים - תסכול, חוסר אונים, כעס, קנאה, חרדה ואשם.
• קוגניטיביים - ריכוז נמוך, חוסר החלטיות, חוסר עניין,אדישות. 
• גופניים - אובדן תיאבון, אובדן שינה, כאבים.
• התנהגותיים - רמת פעילות נמוכה, המנעות.

מחשבות אוטומטיות שליליות נעשות יותר שכיחות ועוצמתיות, בעוד מחשבות הגיוניות נדחקות החוצה. תהליך זה מצידו, מלווה בהתפתחות של מצב רוח פרברסיבי הולך וגובר.  נוצרים מעגלי "קסמים" בהם אותם רגשות שליליים (כתוצאה ממחשבה מסוימת) מובילים להתנהגות מוגבלת או הימנעות מהתנהלות יומיומית רגילה. 

הטיפול הקוגניטיבי פועל לשבירת המעגל בין היתר באמצעות הטלת ספק במחשבות השליליות האוטומטיות, כמו גם תקיפת ההנחות עליהן הן מבוססות.

ראשית התהוותו של הטיפול ההתנהגותי החלה כאשר פיזיקאי רוסי (חתן פרס נובל) בשם פאלוב זיהה את הקשר בין גירוי לרפלקס/תגובה אצל בע"ח (הניסוי המוכר והידוע של הכלב המזיל ריר לא רק כאשר מניחים לפניו צלחת עם אוכל אלא כבר בעודו שומע את צעדיו של מי שמאכיל אותו) . וכך התפתחה ההבנה כי אנשים מגיבים לטריגר. על סמך הבנה זו במהלך המאה ה- 20 התפתח ענף שלם של פסיכולוגיית "עיצוב ההתנהגות" שלה עד היום יישומים נרחבים, בעיקר בתחום החינוך.

• ראשית יש להבין הנחת יסוד לפיה בטרם ניגשים ליצירת שינוי בהתנהגות הלא יעילה, יש ללמוד ולהכיר את הבעיה לעומק כך שתתקיים התאמה מקסימאלית בין הבעיה לבין הפתרון, שהוא בניית תוכנית פעולה טיפולית הנקראת "תוכנית ההתערבות".
• ולכן, הטיפול מתחיל בתצפית של המטפל והמטופל: מדידות על התנהגות הבלתי יעילה/ לא רצויה. מטרת התצפית לאגור נתונים, לזהות דפוסי התנהגות: טריגרים, עיתוי תגובה, נסיבות בהם מתרחשת ההתנהגות, מידת השליטה בהתנהגות, האם מתרחשת באופן אוטומטי, משך, תדירות ועוד.
• בתום שלב התצפית וההערכה מוגדרת ע"י המטפל התנהגות חלופית הרצויה, כאשר הטיפול נבנה כך שמחד תופסק ההתנהגות הבלתי יעילה, ומאידך יירכשו ויתורגלו ע"י המטופל מיומנויות להתנהגות יעילה ורצויה.
• המטפל עושה שימוש בטכניקות שונות , המרכזיות שבהן: הפסקת הימנעות, חשיפה הדרגתית, הצפה, חיזוקים: חיובי שלילי ענישה, הרפיה, דחיית תגובה, קיצוץ שיבוש התנהגות ועוד.

• התנהגות יעילה תביא לתוצאות רצויות בהתנהלות המטופל בחיים, תלווה ברגש נעים ומחשבות חיוביות.
• הטיפול ההתנהגותי ממוקד בהתנהגות, וכתוצאה מכך הוא קצר מועד כלומר מביא לתוצאות מהירות (במצבי חרדה של פוביות פרוטוקולים טיפוליים 4-6 מפגשים).
• יתרון משמעותי של הטיפול בא לידי ביטוי בכך שבעצם המטופל מקבל (או יותר נכון לוקח) לידיו את השליטה לידיו, בין אם מדובר בחרדות ו/או דפוסי התנהגות חדשים ויעילים.
• המטופל רוכש כלים לחיים – בכל הקשור להתמודדות היומיומית שלו כך שבמדיה והבעיה תחזור הוא יידע כיצד להתמודד איתה ולרוב אף לטפל בה בכוחות עצמו