הכל אודות CBT

Cognitive behavioral therapy (ה-CBT) הינו פרי שילוב של שתי גישות:

1. הגישה טיפול קוגניטיבי משנה רגשות ודרך חשיבה ע"י שינוי התנהגותי. היא בודקת התנהגות מצויה, קובעת התנהגות רצויה וממליצה על הדרכים להגיע מהמצוי לרצוי.
2. הגישה הקוגניטיבית –מניחה שהתגובה שלנו אל העולם נובעת מהמשמעות הניתנת למציאות באותו הרגע. פרוש יעיל מאפשר החלפה של הכרה (קוגניציות) ובעקבות כך רגשות שליליים מתחלפים בחיוביים.

מכאן, שהטיפול בגישה זו הינו המוכח, המועדף והמומלץ ע"י ארגון הבריאות העולמי וארגוני הבריאות ברוב מדינות העולם (כולל האמריקאי והבריטי) לרוב הבעיות הפסיכולוגיות המוכרות כיום.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי נעשה "בגישה מובנית פעילה ישירה ומוגבלת – זמן.  הוא מבוסס על רציונאל תיאורטי שמדגיש שהתנהגותו של הפרט ומצב רוחו נקבעים במידה רבה ע"י הדרך שבה הוא תופש את העולם" (Beck et al. 1979, p.3). הטיפול הינו:

• מבוסס על מודל קוהרנטי , ולא על תערובת של טכניקות חסרות רציונאל מאחד.
• מבוסס על שתוף פעולה טיפולי יציב, בו המטופל מוגדר בברור כשותף שווה באשר לפתרון הבעיות.
• קצר ומוגבל – זמן, כזה המעודד את המטופלים לפתח מיומנויות עזרה עצמית עצמאית.
• מובנה וישיר.
• בעל אוריינטציה לפתרון בעיות, וממוקד בגורמים שמחזקים את הקשיים, ולא במה שגרם להם או במקורם.
• נשען על תהליך של שאלת שאלות ו"גילוי מודרך" (Young and Beck, 1982) ולא על נתינת הרצאות, שכנוע או ויכוח.
• מבוסס על שיטות אינדוקטיביות (מוליכות) כך שהמטופל לומד לראות במחשבות ובאמונות היפותזות שניתן להעמיד במבחן את תקפותן.
• חינוכי, ומספק טכניקות טיפול התנהגותי קוגניטיבי, כמיומנויות שהמטופל יתאמן ברכישתן ויוכל להפעילן בסביבתו דרך משימות בית – עבודה.

כתבה נוספת בנושא:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעת דחק פוסט טראומטית

,  טיפול התנהגותי קוגניטיבי, טיפול קוגניטיבי, CBT, טיפול התנהגותי רציונאלי

• יעילות מוכחת של הטיפול– בשונה מטיפולים פסיכולוגים אחרים, בגישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוכחה האפקטיביות מזה עשרות שנים, וזו הסיבה העיקרית שארגוני הבריאות העולמיים ממליצים על הגישה באופן גורף.

• הגעה לתוצאות המהירות ביותר ביחס לגישות טיפול אחרות –מאחר והטיפול ממוקד בבעיה/תוכן/רגש/תחושה גופנית שממנה סובל האדם.

• פיתוח הטמעה ויישום של כלים אישיים להתמודדות עצמית – הטיפול באמצעות הגישה מוביל את המטופל בדרך של למידה, הטמעה ויישום של אסטרטגיות, דרכים וכלים להתמודדות עצמית עם מצבי חיים יום יומיים שבעבר הובילו לבעיות או כישלונות. בנוסף, אותם הכלים אפקטיביים ובעלי משמעות למצבים קשים חדשים שהמטופל עלול לחוות במהלך החיים.

במשך יותר מ 20 שנות התמחות, לימוד ועשייה בתחום הטיפול התנהגותי-קוגנטיבי פותחה במכון פסגות שיטה ייחודית הנשענת על מאפייני גישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. שיטה זו נקראת באנגלית RationalWay™ ובמסגרתה אנו שמים דגש על:

• התאמת המסגרת הטיפולית לצרכים המיוחדים (ולא להפך). אתה, והמייחד אותך נמצאים במרכז {אנחנו הדזיינר והבוטיק ולא קו ייצור)
• תהליך אבחון והערכה.
• התאמת המטפל או צוות המטפלים המומחים לעניין.
• קיום דיאלוג מטפל-מטופל לגבי מטרות, היקף, משך, קצב ואינטנסיביות הטיפול
• שמירה על "ערוץ פתוח" עם המטופל - קשר רציף עם המטופל בין הפגישות הטיפוליות
• התלונה נמדדת לפרקים לצורך וידוא מידת השיפור.
• הדרכת המשפחה של המטופל, וקיום עבודת צוות עם הגורמים הרפואיים המעורבים.
• התאמת הסביבה לפי לצורכי הפרט, הזוג או המשפחה.
• חוויה טיפולית מעצימה – גישה מקצועית ללא פשרות.
• הקפדה על מתן יחס אנושי ומחויבות אישית

צוות המומחים שלנו מעניק שירותי ייעוץ והכוונה במתכונת פרטנית, זוגית או משפחתי, ומתמחה בטיפול בכל סוגי החרדה, בינהם חרדה ודיכאון, חרדה ופוביה (כולל חרדה חברתית), חרדה וטראומה, חרדה והפרעה כפייתית OCD, חרדה ופאניקה.

• המתבצעת ע"י צוות פסגות - צוות מומחים רב מקצועי הרגיש לצרכי המטופל.
• הנשענת על תפישת העולם של ה CBT וטכניקות מתקדמות בטיפול ההתנהגותי-קוגנטיבי.
• העושה שימוש בשנים של ניסיון קליני, טכניקות מקצועיות, מומחיות ומיומנות מוכחת.

ראשית התהוותו של הטיפול ההתנהגותי החלה כאשר פיזיקאי רוסי (חתן פרס נובל) בשם פאלוב זיהה את הקשר בין גירוי לרפלקס/תגובה אצל בע"ח (הניסוי המוכר והידוע של הכלב המזיל ריר לא רק כאשר מניחים לפניו צלחת עם אוכל אלא כבר בעודו שומע את צעדיו של מי שמאכיל אותו) . וכך התפתחה ההבנה כי אנשים מגיבים לטריגר. על סמך הבנה זו במהלך המאה ה- 20 התפתח ענף שלם של פסיכולוגיית "עיצוב ההתנהגות" שלה עד היום יישומים נרחבים, בעיקר בתחום החינוך.

• ראשית יש להבין הנחת יסוד לפיה בטרם ניגשים ליצירת שינוי בהתנהגות הלא יעילה, יש ללמוד ולהכיר את הבעיה לעומק כך שתתקיים התאמה מקסימאלית בין הבעיה לבין הפתרון, שהוא בניית תוכנית פעולה טיפולית הנקראת "תוכנית ההתערבות".
• ולכן, הטיפול מתחיל בתצפית של המטפל והמטופל: מדידות על התנהגות הבלתי יעילה/ לא רצויה. מטרת התצפית לאגור נתונים, לזהות דפוסי התנהגות: טריגרים, עיתוי תגובה, נסיבות בהם מתרחשת ההתנהגות, מידת השליטה בהתנהגות, האם מתרחשת באופן אוטומטי, משך, תדירות ועוד.
• בתום שלב התצפית וההערכה מוגדרת ע"י המטפל התנהגות חלופית הרצויה, כאשר הטיפול נבנה כך שמחד תופסק ההתנהגות הבלתי יעילה, ומאידך יירכשו ויתורגלו ע"י המטופל מיומנויות להתנהגות יעילה ורצויה.
• המטפל עושה שימוש בטכניקות שונות , המרכזיות שבהן: הפסקת הימנעות, חשיפה הדרגתית, הצפה, חיזוקים: חיובי שלילי ענישה, הרפיה, דחיית תגובה, קיצוץ שיבוש התנהגות ועוד.

• התנהגות יעילה תביא לתוצאות רצויות בהתנהלות המטופל בחיים, תלווה ברגש נעים ומחשבות חיוביות.
• הטיפול ההתנהגותי ממוקד בהתנהגות, וכתוצאה מכך הוא קצר מועד כלומר מביא לתוצאות מהירות (במצבי חרדה של פוביות פרוטוקולים טיפוליים 4-6 מפגשים).
• יתרון משמעותי של הטיפול בא לידי ביטוי בכך שבעצם המטופל מקבל (או יותר נכון לוקח) לידיו את השליטה לידיו, בין אם מדובר בחרדות ו/או דפוסי התנהגות חדשים ויעילים.
• המטופל רוכש כלים לחיים – בכל הקשור להתמודדות היומיומית שלו כך שבמדיה והבעיה תחזור הוא יידע כיצד להתמודד איתה ולרוב אף לטפל בה בכוחות עצמו

 טיפולים התנהגותיים קוגניטיביים להפרעות אישיות, מאת: א. רפאלי

הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי ( (CBT ידוע בעיקר כטיפול קצר מועד, ממוקד בעיה עבור מגוון הפרעות על ציר 1 של ה- DSM, אך השימוש בטיפול גדל גם בהפרעות אישיות, שהן יותר בעיות רגשיות, התנהגותיות ובעיות ביחסים בין אישיים ארוכות טווח.

יש הרבה סיבות עבור מטפלים בכלל ומטפלים התנהגותיים קוגניטיביים בפרט לטפל בהפרעות אישיות:

1. הפרעות אישיות מתרחשות בחלק גדול למדי 10-13% מכלל האוכלוסייה.
2. הימצאות של הפרעת אישיות יכולה להיות מורכבת בתהליך טיפול של הפרעות ציר 1 ומצבים רפואיים לא פסיכיאטריים.
3. הפרעות אישיות בד"כ מלוות במצוקה וסבל משמעותיים עבור המטופל ובני משפחתו.

לאחר שהטיפול התנהגותי קוגניטיבי הצליח להציע התערבויות המבוססות על ראיות שמצמצמות את המצוקה במגוון הפרעות, היה זה אך טבעי שמודלים של טיפול התנהגותי קוגניטיבי יופיעו גם עבור הפרעות אישיות.

מאמר זה מציג שלושה מודלים לטיפול בהפרעות אישיות: הטיפול הקוגניטיבי של בק, טיפול ממוקד סכימה של יאנג והטיפול הדיאלקטי התנהגותי של לינהן.

הטיפול הקוגניטיבי של בק עבור הפרעות אישיות הופיע מתוך עבודתו הראשונית על דיכאון, כאשר הרעיון המרכזי הוא הסכמה, המתוארת כמבנה קוגניטיבי המכיל את אמונות והנחות היסוד של הפרט שלפיהן הוא מעצב את תפיסתו לאירועים ואת תגובותיו. הרלוונטיות של הסכמה בהפרעות אישיות נובעת מהאינטראקציה של מזג של הילדים עם סביבתם המעצבת. רגישויות במזג שנמצא שונה בקרב הפרעות האישיות השונות יכול לכלול עיבוד מידע מוטה או חסר, וויסות רגשי או התנהגות בין אישית.

תרפיה ממוקדת סכמה התחילה כהרחבה של המודל של בק, אך צמחה לטיפול מיוחד ואינטגרטיבי לכל הקשת הרחבה של הפרעות אישיות. הראייה שסכמות הן מרכזיות להבנת הפרעות אישיות , אך בשונה מהטיפול הקוגניטיבי הן כוללות גם דימויים, זיכרונות, תחושות גופניות, ורגשות.

"הגל השלישי" של הגישות ההתנהגותיות מוצגות כמיקוד בקבלה וחוסר מודעות אל תוך הטיפול התנהגותי קוגניטיבי. דוגמא לכך היא התרפיה הדיאלקטית התנהגותית של לינהן. אשר רואה את הפרט הסובל מהפרעת אישיות כמאופיין  בדמוי תכונה של אי וויסות רגשי, שיכול להיות גם במזג שמוביל אותו להגיב לגורמי מתח בתגובה רגשית שיכול לפעול במהירות אך לכבות לאט. בנוסף לזה ניתן להניח שלפרט זה הייתה סביבה מבטלת אשר לכל תגובה רגשית הוא נענש, נדחה וכו'. תרפיה הדיאלקטית התנהגותית משלבת רעיונות מהטיפול ההתנהגותי , הטיפול הקוגניטיבי וזן בודהיסטי . התרפיסט מניח עמדה דיאלקטית , מצד אחד קבלה ואישור לכאבו הרגשי של המטופל אך מצד שני ניסיון לשנות את הגורמים למתח וכמו כן את התנהגויות שעוקבות לרגשות.

גישות הטיפול התנהגותי קוגניטיבי מציעות בברור כלים יעילים לטיפול בסבל, בדפוסים הקשים לטיפול של הפרעות אישיות.  כל שלושת הגישות המתוארות תומכות בשיתוף פעולה בהמשגת המקרה, בשימוש בכלים קוגניטיביים והתנהגותיים ומצפות מהמטופל להשלים שיעורי בית בין הטיפולים. מרכיבים אלו הם המפתח לטיפול בכל בעיות ציר 1.