פאניקה וחרדה

1. התקף פאניקה הינו התקף של אימה!
2. מתבטא בעיקר בתופעות גופניות האופייניות למאמץ גופני: פאניקה , חרדה לדוגמא: דופק חזק ומהיר, חנק, שרירים מתוחים ורועדים, גלי חום/קור,
3. התקף פאניקה וחרדה עשוי להיות בודד וחד פעמי ונותר בגדר חוויה בלתי נעימה מהעבר.
4. בהמשך או לעיתים במרחק של שנים עשויה להתפתח הפרעת חרדה.

1. הפרעת פאניקה כוללת התקף של פאניקה פתאומי, שנוצר ומגיע לשיאו תוך 10 דקות. בין התקף להתקף מתפתחת ציפייה ודריכות מפני ההתקף הבא.
2. פאניקה לעיתים קרובת הסובל קושר את ההתקף לנסיבות: כדוגמת מיקום האירוע או חשש ממצבים מביכים או שבהם קשה לקבל עזרה נאותה. כדי להימנע ממצבים אלה, האדם יצמצם את טווח פעילותו ומשימותיו היומיומיות, בהתאם לחששותיו הסובייקיביות. לכל סובל וסובלת מאפיינים שונים וייחודיים , אולם קיימים מצבים שכיחים הנחשבים מסוכנים בעיני רבים הסובלים מהפרעת פאניקה: פקקי תנועה, מקומות הומים כדוגמת קניונים, אולמות התכנסות (בית קולנוע, מסעדה), מקומות סגורים (מטוס, מעלית, אוטובוס, רכבל, רכבת).
3. בהיעדר סיבות מובהקות לפאניקה התוקפת אותנו, כגון מאמץ פיזי, מצב סכנה או מחלה ,אזי באופן טבעי האדם הסובל מתחיל לחשוש ולהיות חרד מפני הגרוע מכל. הגרוע מכל שונה מאדם לאדם, ומשתנה עפ"י התפיסה האישית: טווח הקטסטרופות האפשריות יכול לנוע מחשש ממחלה סופנית, דרך התקף שיגרום לנכות תמידית ועד איבוד שליטה ושיגעון.

1. ישנם מספר גורמים אפשריים להתקפי פאניקה:
   1.  גורמים על רקע ביולוגי.
   2. סיבות סביבתיות.
   3. כתוצאה של מחשבה אישית מפחידה.
   4. סתם כך וללא כל סיבה!
2. ישנם אנשים החושדים בכך שיש להם בעיה רפואית ומכאן שנכנסים לתהליך בדיקה ובירור של מקור הכאב ומצבם הגופני. עצם תהליך ההמתנה לבדיקות ולתוצאתן מייצרים אצלם ציפיה מלחיצה לאבחנה גרועה (גם אם ציפייה זו אינה מוצדקת) – וכך נוצרות תחושות קשות של חוסר ודאות וחוסר אונים. 
3. התנהגויות נוספות שעלולות להתפתח הן: צייתנות עיוורת לגורמים רפואיים, פיתוח תלות בממסד רפואי והתפתחות מודעות עצמית מופרזת למיחושים גופניים .(כלומר ממש שמים לב לכל מיחוש שקשור לעניין הכאב אותו הם מבררים).  
4. לאחר זמן בתהליך, יכולה להתפתח הימנעות מביקורים אצל הרופא, אירועים משפחתיים ומסיבות. האמירה העצמית :מה אני צריך את זה" (לדוג: נשים דוחות בדיקות ממוגרפיה). כל עוד איננו מבצעים בדיקות – אין חרדה, כלומר פוביה

1. חרדה היא רגש המתבסס על מחשבה על אסון אפשרי ואמונה שסבירות התממשותו גבוהה. החרדה יעילה במצב של סכנה אמיתית, למשל אם אנחנו נופלים החרדה תגרום לכך שהידיים יסוככו על החלקים האברים החשובים של גופנו. 
2. תהליך החרדה מתחיל בצורך האוניברסלי שלנו "להציל את עצמנו" ממצבים מסכני חיים. 
3. כאשר נוצרים אצלנו החשש והדריכות מפני מצבים "בלתי בטוחים או מסוכנים", עלינו להגיב מיידית – מבחינה רגשית על הגוף להגיב ברגש כולל, חזק ועוצמתי. הרגש הזה הוא החרדה.  

1. רוב האנשים הסובלים מחרדה מיותרת בטוחים שהם נמצאים בסכנה אמיתית – שמה שהם חוששים ממנו, יקרה ויהיה נורא.  בפועל הסכנה אינה מתממשת!
2. אצל אדם הסובל מהפרעת חרדה, ההפרעה מתבטאת בפער שבין האמונה שלו בסיכוי הגבוה לסכנה, לבין הסיכוי הריאלי (הנמוך יותר סטטיסטית) שהסכנה אכן תתרחש בפועל.  דוגמא לכך תהיה חרדה קשה מפני נפילה,פציעה ואפילו מוות בתגובה לסחרחורת קלה בלבד. זו בהחלט חרדה מיותרת, לא ריאלית סטטיסטית, לאור העובדה שרוב החרדים שחוו סחרחורת לא נפלו בפעמים קודמות ובוודאי לא נפצעו או מתו. 

1. הפרעת פאניקה כוללת פחד מפני הפחד שטמון בסכנה, אך גם חרדה ללא סיבה כלשהי.
2. כמו כן, חלקה הקוגניטיבי של הפאניקה מבוסס על התפיסה החרדתית, לפיה על האדם להציל את עצמו אם רק יחשוש מצל צילה של סכנה.

1. כ- 12% מהאוכלוסיה סבלו מהתקף חרדה אחד לפחות.
2. נשים סובלות פי 2 מאשר גברים.
3. המצוקה מתחילה מגיל ילדות ועד גיל 120.
4. במקרה של הפרעת פאניקה, ממנה יסבלו 1.5%-3% מהאוכלוסיה כאשר בכל רגע נתון סובלים 1%-2% מהאוכלוסייה. במילים אחרות, רוב הסובלים מהפרעת פאניקה נמצאים במצב כרוני, כלומר סובלים רוב הזמן.

פאניקה וטיפול עצמי:

1. פאניקה טיפול הראשון הוא מתן כלים עצמיים להרגעה וזאת באמצעות טכניקות הרפיה. ניתן לפנות באתר ולהוריד קובץ טכניקת הרפיה לפי שיטת ג'קובסון. טיפול זה יעיל במצבים קלים או בין התקפים.
2. פאניקה הטיפול השני עובד על העיקרון ההפוך לפיו יש להיחשף לגורם לאיום. לפיכך, עליך לזהות את האיומים ולייצר תוכנית עבודה עקבית ושיטתית של חשיפות לאיומים.
3. ניתן למצוא בחנויות הטבע תכשירים הומאופטים להרגעה אלכוהול במינון נמוך (סכנה להתמכרות)להגביל למשך שבוע.
4. ניתן להקפיד על תזונה מסודרת , תוך תשומת לב למרכיבי התזונה , לדוגמא הפחתת קופאין , הפסקת אלכוהול וסמים.
5. פעילות גופנית אקטיבית או עיסוים למיניהם.

הפרעת פאניקה וחרדה היא דרמטית, התגובות לה דרמטיות, ולכן יש צורך בטיפול אינטנסיבי. קיימות שתי גישות חשיבה עיקריות:

1. הגישה הרפואית הדוגלת במתן תרופות נוגדות דיכאון (וחרדה) תחילה. בעלות יחסית נמוכה, תוך פחות מחודש, רוב הסובלים מפסיקים את התקפי החרדה או שעוצמתן יורדת. חשים הקלה בעוצמה והתדירות פוחתים
2. הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית משיגה את אותן התוצאות תוך הבנת התהליכים המחשבתיים, הרגשיים, הגופניים וההתנהגותיים ושינויים בהתאמה  ע"י חשיפה או שינוי המשמעות הנתנת לאירועים.

מחקרים מראים ששילוב בין 2 הגישות הינו יעיל יותר מאשר כל גישה לחוש. הכל בעצם מתחיל בשיחת הטלפון שלך הראשונה אל המוקד הטלפוני המקצועי שלנו. בשיחה זו תוכל להתלבט איתנו, לשאול כל שאלה המעניינת אותך בהקשר לבעיה, תחושה או מצוקה בה אתה (או מישהו הקרוב אליך) נמצא.  מניסיוננו, עצם ההתקשרות אל המוקד שלנו יכולה להביא להקלה כלשהיא שכן בחרת לעשות משהו עם הבעיה (גם אם זה לדעת עליה יותר).

אם תרצה, נתאם פגישת היכרות והערכה ראשונית, שהמשכה יהיה הטיפול לפי שיטת פסגות.